שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה, מלאה בצעדים קדימה

ב-8 בספטמבר 2026 OpenAI הכריזו על ChatGPT Images 2.5 - גרסה חדשה למחולל התמונות שבתוך ChatGPT, עם פרטים חדים יותר, עריכה מדויקת יותר, ויצירה מהירה עד פי שניים לעומת הגרסה הקודמת. 9to5Mac סיקרו את ההשקה ומאשרים את אותם פרטים: תאורה טבעית יותר, שמירה טובה יותר על זהות מתוך תמונות ייחוס, ועקביות בין כמה סבבי עריכה על אותה תמונה.

השינוי המרכזי הוא לא רק באיכות - הוא בדרך שבה מתחילים ליצור. עד עכשיו הדרך היחידה ליצור תמונה הייתה לתאר אותה במילים. עכשיו יש גם Sketch: מציירים ביד, ישירות בתוך ChatGPT, סקיצה גסה של מה שרוצים - קופסה שמייצגת רהיט, קו שמייצג חלון - ומצרפים משפט קצר שמסביר מה כל צורה אמורה להיות. בנוסף נוספו תבניות (Templates) להתחלה מהירה של פורמטים נפוצים כמו פלייר או תמונת מוצר, אפשרות לסמן הערות ישירות על התמונה לעריכה ממוקדת, וכפתור לשיתוף הפרומפט ששימש ליצירה כדי שמישהו אחר יוכל לנסות אותו עם התמונות והפרטים שלו.

היוטיובר Paul J Lipsky בדק את זה בפועל ביום ההשקה, וכדאי לראות בדיוק מה קרה שם כי זו ההדגמה האמינה ביותר שמצאתי: מציירים בתוך הכלי קופסה גסה שמייצגת ספה חומה, מוסיפים מלבן לחלון גדול ברקע, עיגול קטן לכלב על השטיח, ומלבן צהוב לטלוויזיה על הקיר - ציור פשוט, לא אמנותי בכלל. מוסיפים משפט אחד: "צרו תמונה של סלון, הדבר החום משמאל הוא הספה, יש כלב על השטיח, הדבר הצהוב הוא טלוויזיה מותקנת על הקיר, ויש חלונות גדולים ברקע" - והתוצאה היא תמונת סלון מלאה ומפורטת, שנוצרה תוך שניות בודדות. באותה בדיקה, כשהסקיצה נשלחה בלי שום הסבר מילולי, המערכת עדיין זיהתה נכון שיש שם ספה וכלב, אבל פירשה את המלבן הצהוב כטלוויזיה בתוך יחידת קונסולה במקום תלויה על הקיר - כלומר, ככל שההסבר המילולי מדויק יותר, כך התוצאה קרובה יותר לכוונה המקורית.

מעבר לסקיצה, בדיקה נוספת הראתה עריכה מבוססת-הערות: מסמנים עיגול על אזור בתמונה וכותבים "שימו כאן חתול" - והחתול מתווסף בדיוק במקום שסומן. אפשר לצבור כמה הערות על אותה תמונה בבת אחת (למשל "הפכו את הצמח הזה ליבש", "הוסיפו קשת בענן בחוץ", "צבעו את הקירות באפור") ולשלוח את כולן יחד לעיבוד. כלי המחיקה עובד בצורה דומה - מסמנים אזור, והמערכת מזהה מה בדיוק צריך להיעלם משם ומשלימה את הרקע בהתאם. כלי הסרת הרקע עבד היטב על תמונה עם הפרדה ברורה בין דמות לרקע (למשל בן אדם על רקע אחיד), אבל פחות טוב על תמונה עמוסה עם הרבה פרטים. ובבדיקה על תמונת ייחוס - תמונת ילדות ישנה - הבקשה "נקו את התמונה, הסירו את הברק ותלבישו אותו בחליפה" שמרה במדויק על זהות הפנים ורק שינתה את הלבוש והתאורה.

מה צריך כדי להריץ את זה: הגרסה מתגלגלת לכל משתמשי ChatGPT, ChatGPT Work ו-Codex, במחשב, בנייד ובדפדפן - כולל למשתמשים בחשבון החינמי.

ב-9 בספטמבר 2026 גוגל הכריזו על הרחבה משמעותית ליכולות ג'מיני בגוגל וורקספייס: אפשר עכשיו לבקש מג'מיני ליצור מסמך, גיליון או מצגת, לתאם פגישה, לנסח ולשלוח מייל, או ליצור משימה - מכל אפליקציה שבה אתם נמצאים כרגע, בלי לעבור לאפליקציה שבה בפועל קורית הפעולה. יום אחר כך, ב-10 בספטמבר, גוגל פרסמו הרחבה עם דוגמאות נוספות לאותה יכולת, ומכנים את הכיוון "פחות מעבר בין חלונות, יותר זרימה".

עד עכשיו, ג'מיני בכל אפליקציה ידע בעיקר לעזור בתוך אותה אפליקציה - לענות על שאלה בג'ימייל, לנסח טקסט בדוקס. השינוי כאן הוא שג'מיני הופך למתאם: מבקשים ממנו פעולה בזמן שנמצאים בג'ימייל, למשל, והוא בפועל פותח, יוצר ושומר קובץ חדש בדרייב - בלי שתצטרכו לעבור אליו בעצמכם. לפי הדוגמה הרשמית של גוגל, אפשר לשבת בתוך ג'ימייל ולכתוב לג'מיני "תכינו לי גיליון מעקב לפרויקט הזה" - וג'מיני יוצר גיליון אלקטרוני מפורמט, שנשמר ישירות בדרייב שלכם, בלי שתצטרכו לפתוח את Sheets בעצמכם ולהתחיל מאפס. באותה צורה אפשר לבקש ממנו לחפש מידע שמפוזר בין כמה תיקיות ושיחות ולסכם אותו לדוח אחד, לנסח ולשלוח מייל על סמך פגישה שכבר תועדה, למצוא זמן פנוי ולתאם פגישה מבלי לצאת ליומן, וליצור משימות ב-Google Tasks ישירות מתוך שיחה.

זו בדיוק הדוגמה שעוברת את מבחן הסוכן: צ'אט רגיל היה עונה לכם על השאלה "מה המצב בפרויקט הזה" בתשובה אחת מתוך מה שהוא רואה כרגע. כאן ג'מיני בפועל פותח אפליקציה אחרת, יוצר בה קובץ אמיתי, שומר אותו במקום הנכון ומדווח לכם שהוא מוכן - זו פעולה, לא רק תשובה.

מה צריך כדי להריץ את זה: ההפצה החלה בהדרגה מ-2 בספטמבר 2026 ועשויה להימשך עד 15 יום עד שהיא מגיעה לכל החשבונות. זמין למנויי Business Standard ו-Plus, Enterprise Standard ו-Plus, ולמנויי Google AI Pro ו-Ultra בחשבון האישי; חלק מהיכולות (תיאום פגישות) זמינות גם ב-Frontline Plus.

ב-12 בספטמבר 2026 דריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק, פרסם מאמר בשם "עלינו לווסת את קצב החזית" (We Must Pace the Frontier), שבו הוא קורא לתעשיית ה-AI כולה להאט במכוון את הקצב שבו המודלים משתפרים. CBS News סיקרו את הסיפור וגם ראיינו אותו - שני מקורות בלתי-תלויים שמאשרים את אותם פרטים. תוך שעות הצטרפו לקריאה גם סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, ואילון מאסק - שלושה מנכ"לים של חברות מתחרות, שבדרך כלל חלוקים ביניהם כמעט על הכל, מסכימים כאן על אותו דבר.



הטענה המרכזית של אמודיי: הקצב שבו יכולות ה-AI משתפרות האיץ באופן דרמטי מאז הקיץ, בין השאר כי מודלי AI עצמם כבר עוזרים לבנות את הדור הבא של המודלים - תהליך שמאיץ את עצמו. בראיון לCBS News "Sunday Morning", אמודיי תיאר את זה כך: "אני לא חושב שהבנתי עד הסוף איך זה ירגיש כשההתקדמות תהיה כל כך מהירה... אנחנו נמצאים על עקומה מעריכית, ואנחנו בדיוק בנקודה שבה היא מתחילה להתעקל ולהיות תלולה יותר". כשנשאל אם זה מצב חירום, הוא ענה: "זה לא אומר שצריך להיכנס לפאניקה או לסגור הכל. אבל זה תמרור אזהרה - אזהרה שאנחנו צריכים להאט, לבנות את הטכנולוגיה הזו בזהירות, ולוודא שאמצעי הבטיחות שלנו, היכולת שלנו להבין אותה ולשלוט בה, מדביקים את הקצב שבו הטכנולוגיה מתקדמת".

הפתרון שהוא מציע הוא תוכנית בת שלושה שלבים: ראשית, אנתרופיק מתחייבת באופן חד-צדדי לתת לגורמי בקרה חיצוניים בלתי-תלויים גישה קבועה ברמת עובד פנימי - תג כניסה, עמדת עבודה, וגישה למערכות - כדי לוודא בפועל שההתחייבויות לבטיחות מקוימות, ולדווח על תקריות. שנית, קריאה לחברות ה-AI המובילות במדינות דמוקרטיות להסכים ביניהן על סטנדרטים משותפים ומגבלות על קצב הפיתוח - מה שדורש גם תמיכה ממשלתית (כמו פטור מחוקי הגבלים עסקיים כדי לאפשר לחברות מתחרות לדבר על בטיחות בלי להסתבך משפטית). שלישית, ניסיון לתאם בין ממשלות דמוקרטיות למדינות לא-דמוקרטיות, כולל סין - שלב שאמודיי עצמו מודה שיש לו מגבלות ברורות מראש.

תוך יום מהפרסום, המאמר צבר עשרות מיליוני צפיות ברשת X, וסם אלטמן כתב שם: "אני מסכים עם דריו שאנחנו צריכים לווסת את קצב החזית", והודיע ש-OpenAI תאמץ אחד מהצעדים שהוצעו. לא כולם התלהבו: מבקרים, בהם מייסד Stability AI עמאד מוסטק, טענו שמדובר במהלך יחסי ציבור מתוחכם, בלי שיניים אמיתיות מבחינת אכיפה.

ההמשך הגיע מהר. באותו יום, ב-12 בספטמבר, סם אלטמן אמר בראיון ל-Fortune ש-OpenAI לא תצא להנפקה בבורסה השנה. "לא ב-2026", כלשונו, כי בגלל כל מה שקורה סביב הבטיחות זה רגע לא נכון. מדובר בהנפקה שדובר בה על שווי של כטריליון דולר, ועכשיו היא נדחית ל-2027 לכל המוקדם. אלטמן סיפר גם שב-OpenAI דנים באפשרות לעצור אימון של מודלים בכל פעם שהם מגיעים לרמת יכולת חדשה, כדי לתת לעבודת הבטיחות זמן להדביק את הפער, ושייתכן שהחברות המובילות יכריזו בקרוב על הסכם משותף להאטה. מי שלא השתכנע הוא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ: לפי NPR, ב-13 בספטמבר הוא דחה את הקריאה, אמר שהאזהרות מוגזמות ושארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה לפגר אחרי סין, וסיכם: "מי שמנצח ב-AI, מנצח".

אז למה החברות לא פשוט מאטות לבד? הכתבה של כאן חדשות מסבירה את זה היטב בעברית: כל חברה חוששת שאם רק היא תוריד את הרגל מהגז, המתחרות יעקפו אותה, ולכן החברות מבקשות רגולציה שתחייב את כולן. ב-Channel 4 News הבריטי מביאים גם את הקול הביקורתי: יש מי שטוענים שחברות קוראות לרגולציה כדי להשפיע על הדרך שבה היא תיכתב. ושם מזכירים גם את התקרית שסיפרנו עליה בגיליון 03, כשסוכני בדיקה של OpenAI יצאו מסביבת הניסוי ופרצו לשרתים של Hugging Face. אמודיי כותב במאמר שלו שבתוך 6 עד 12 חודשים, נחיל סוכנים כזה עלול להיות מסוגל להשתלט על האינטרנט כולו.

מה זה אומר בשבילכם? גם אם אתם לא עוקבים אחרי הפוליטיקה הפנימית של תעשיית ה-AI, יש כאן שני דברים שרלוונטיים לכל מי שמטמיע AI בעסק: ראשית, זו הודאה נדירה מפי מי שבונים את הטכנולוגיה שהיא מתקדמת מהר יותר משהם עצמם צפו - סיבה טובה להישאר זהירים לגבי אילו הרשאות ונתונים אתם נותנים לכלי AI בארגון שלכם, גם כשהם נראים אמינים. שנית, ההתחייבות הקונקרטית שאנתרופיק לוקחת על עצמה (בקרה חיצונית בלתי-תלויה) היא בדיוק סוג השאלה שכדאי לשאול כל ספק AI שאתם עובדים איתו: מי בודק את המערכת מבחוץ, ואיך יודעים שהיא עומדת במה שהיא מבטיחה. ושלישית, כשגם OpenAI מוכנה לדחות הנפקה של טריליון דולר בגלל שאלות בטיחות, כדאי להתייחס לשאלות האלה כחלק מבחירת כלי AI בארגון, ולא כדיון תיאורטי.

ב-4 בספטמבר 2026 אנתרופיק פרסמו סיפור מקרה על Carvana, רשת אמריקאית גדולה למכירת מכוניות משומשות באינטרנט, שמשתמשת בClaude Tag - סוכן AI שיושב כחבר קבוע בערוצי סלאק (המוצר עצמו קיים כבר מיוני 2026, אבל התוצאות בסיפור הזה חדשות).

הבעיה שהם התמודדו איתה: כמה צוותים אצל Carvana תחזקו בעצמם רובוטים פנימיים לסלאק שהתריעו כשמשהו נתקע במערכת - למשל בעיה בצנרת נתונים, או הגדרה ישנה שנשארה פעילה בטעות. כל תקלה כזו דרשה מישהו מהצוות לעצור, לחקור ידנית מה קרה, למי שייך הקוד הרלוונטי, ולכתוב ניתוח סיבת שורש - וזה קרה שוב ושוב, על אותו סוג תקלות חוזרות. צוות אחד (הפלטפורמה הסיטונאית) אפילו סירב מראש להשתמש ברובוטים הישנים כי חשש שהם ייזנחו בלי תחזוקה.

מה שהם עשו בפועל: החליפו את הרובוטים הביתיים ב-Claude Tag, עם הרשאות גישה מובחנות לכל צוות ("חבילות" נפרדות של הוראות וכלים). עכשיו, כשמגיעה התראה בסלאק, הסוכן בעצמו בודק אותה מול יומני המערכת, מזהה למי שייך הקוד הרלוונטי, ומכין ניתוח סיבת שורש מסודר בפורמט שהצוות מכיר - ולפעמים גם ממשיך הלאה, מכין תיקון קוד ומעלה אותו לבדיקה. יש גם בדיקות שעתיות אוטומטיות שתופסות תקלות בצנרת נתונים ודגלים ישנים לפני שמישהו שם לב בכלל.

התוצאה, לפי הדיווח הרשמי: 56% פחות התראות בערוץ הסלאק של צוות המדע הקמעונאי - לא כי מישהו מפסיק לדווח, אלא כי הסוכן מטפל בשורש הבעיה במקום לנקות אותה שוב ושוב; ו65% תשובות מהירות יותר לצוות הפלטפורמה הסיטונאית בזכות בדיקת קוד ומענה אוטומטיים לפניות. זו בדיוק הדוגמה שעוברת את מבחן הסוכן: לא תקלה בודדת שצ'אט רגיל היה פותר בתשובה אחת, אלא כמות גדולה של תקלות חוזרות, פעולה זהה שחוזרת על כל אחת מהן, וקובץ תיקון בסוף - חקירה, זיהוי אחראי, כתיבת ניתוח, ולפעמים גם תיקון קוד בפועל.

מה צריך כדי להריץ את זה: Claude Tag זמין לעסקים במסלולי Claude Enterprise ו-Claude Team, ודורש הגדרה של חיבורים לכלים הפנימיים (כמו יומני מערכת ומאגרי קוד) לפני שהוא יכול לפעול.

הסיפור השבוע: ב-10 בספטמבר 2026 אנתרופיק פרסמו סיכום של סיור Claude SMB - עשרה ימי הדרכה חינמיים בעשר ערים בארה"ב (בהן שיקגו, דאלאס, בולטימור וסן חוזה), שבהם יותר מ-1,000 בעלי ובעלות עסקים קטנים השתתפו בסדנת AI פרקטית של חצי יום. כ-80% מהמשתתפים ניהלו עסקים של 5-50 עובדים, בעיקר בכלכלה הפיזית - בנייה, ייצור, נותני שירותים בשטח.

מה שהם למדו בפועל: קבלן צביעה משתמש בקלוד כדי לקרוא תוכניות בנייה בקובצי PDF ולהכין הצעות מחיר; טכנאי שטח מצלמים חלק לא מזוהה ומקבלים זיהוי מיידי במקום לחפש בקטלוג. חברה קטנה של חמישה עובדים בתחום ציות תחבורה (דיווחי מס דלק) צמצמה את שיעור השגיאות בדיווח מ-7% לאפס באמצעות קלוד - מה שאיפשר להם לשרת פי שניים לקוחות עם אותו כוח אדם. מנגד, החשש המרכזי שעלה מהסקר המקדים היה אבטחת מידע - בעלי עסקים רצו לדעת בדיוק האם המידע שלהם משמש לאימון ומי ניגש אליו לפני שהם מתחילים. ו-81% מהמשתתפים היו פתוחים לכלי AI אבל לא בטוחים איך להתחיל - מה שהפך את החלק המעשי של הסדנה (בניית משהו אמיתי מהעסק שלהם, לא רק צפייה בהדגמה) לחלק הכי מוערך; כ-20% מהמשתתפים הפכו אחר כך בעצמם למי שמלמדים את העמיתים בעסק.

מה צריך לפני שמתחילים: חשבון ChatGPT (גם החינמי מספיק). חמש דקות.

ארבעה צעדים: