מדריך חינם · מעודכן ספטמבר 2026

80 מושגי AI שכדאי להכיר

מילון עבודה קצר בעברית פשוטה, א-ת, עם שתי תוספות שלא תמצאו במילון רגיל: מילים שספקים אוהבים לזרוק בפגישה (ומה לשאול לפניהן), ומושגים שהתחממו השנה.

מאת טליה מאור · סדנאות וקורסים בבינה מלאכותית

1למה כדאי בכלל מילון מושגים

בכל פגישה, מצגת מכירה או ישיבת הנהלה היום מישהו זורק מילה כמו "אג'נט", "RAG" או "MCP" כאילו כולם מבינים. ברוב המקרים לא כולם מבינים, ופשוט לא נעים לשאול. המילון הזה נועד בדיוק לזה: לתת לכם קרקע משותפת מהירה, בלי ז'רגון של מתכנתים.

מתי המילון הזה הכי שימושי?

2איך המילון בנוי

המילון מסודר לפי א-ת, בדיוק כמו מילון רגיל. לכל מושג יש שם בעברית, המונח המקורי באנגלית בסוגריים, והסבר אחד קצר וממוקד עבודה - בלי הגדרה אקדמית ובלי ז'רגון של מתכנתים.

לפני המילון המלא יש שתי רשימות קצרות ששוות קריאה בפני עצמן: מילים שספקים אוהבים לזרוק בפגישת מכירה, ומושגים שממש התחממו השנה.

310 המושגים החיוניים - אם יש לכם רק דקה

אם אין זמן לכל המילון, אלה 10 המושגים שהכי משתלם להכיר קודם. כל אחד מקושר לערך המלא שלו בהמשך הדף.

מודל שפה גדול (LLM)המנוע שמאחורי Claude, ChatGPT ו-Gemini
פרומפט (Prompt)ההוראה שאתם כותבים למודל
טוקן (Token)יחידת הטקסט שלפיה משלמים ומודדים
חלון הקשר (Context window)כמה טקסט המודל "רואה" בבת אחת
הזיה (Hallucination)כשהמודל ממציא עובדה בביטחון מלא
AI גנרטיבי (Generative AI)AI שיוצר תוכן חדש, לא רק מנתח
RAG - שליפה מועשרתהמודל עונה לפי המסמכים שלכם, לא רק זיכרון
אג'נט (Agent)AI שגם פועל, לא רק עונה
MCPהתקן שמחבר AI לכלים ולמאגרי מידע
כיוונון עדין (Fine-tuning)אימון נוסף שמתאים מודל למשימה שלכם

46 מילים שספקים אוהבים - ומה לשאול לפניהן

המילים האלה לא שקריות, אבל הן משמשות הרבה יותר בשיווק מאשר בטכנולוגיה בפועל. לכל אחת יש שאלה קונקרטית שכדאי לשאול כשמישהו מנופף בה בפגישה.

אוטומציה על(Hyperautomation)בעצם רק חיבור של כמה כלי אוטומציה קיימים יחד. תשאלו: אילו כלים בדיוק זה, ומה זה עושה שאוטומציה רגילה לא עשתה עד עכשיו?
בינה מלאכותית ילידית(AI-native)אמור להעיד על מוצר שנבנה סביב AI מהיסוד. תשאלו: מה בדיוק אפשר לעשות כאן שלא הייתי יכול/ה בגרסה שהוסיפו לה AI בדיעבד?
עוזר AI / קופיילוט(Copilot)שם מותג ספציפי שהפך גם לכינוי כללי לכל עוזר AI. תשאלו: זה קופיילוט אמיתי של ספק מוכר, או סתם צ'אטבוט שקראו לו ככה?
פלטפורמת AI ארגונית(Enterprise AI)לא תמיד אומר שהטכנולוגיה עצמה שונה מהותית מהגרסה הרגילה. תשאלו: מה בדיוק שונה כאן באבטחה ובהרשאות, לא רק במחיר?
שקיפות אחראית(Responsible AI)מטרייה נעימה לאוזן שיכולה לתאר כמעט כל דבר. תשאלו: יש לכם מסמך מדיניות בפועל שאפשר לקרוא, או שזו רק סיסמה בעמוד הבית?
הסבריות(Explainable AI / XAI)יכולת שעדיין מוגבלת מאוד בפועל להסביר למה מודל הגיע להחלטה. תשאלו: אפשר לראות דוגמה קונקרטית להסבר, לא רק את המילה בחומר השיווקי?

56 מושגים שהתחממו ב-2026

אלה לא באזז ריק - כל אחד מהם משקף שינוי טכנולוגי אמיתי שקרה או התחזק השנה, ושווה להכיר לפני שהוא מגיע לישיבת ההנהלה שלכם.

בינה מלאכותית אגנטית(Agentic AI)למה עכשיו: AI שמתכנן ומבצע רצף שלבים בעצמו, לא רק עונה לשאלה בודדת. כל חברות ה-AI הגדולות השיקו השנה גרסת סוכנים משלהן.
תקן חיבור מודלים - MCP(Model Context Protocol)למה עכשיו: תקן פתוח שמחבר AI לכלים ולמאגרי מידע חיצוניים בצורה אחידה. אומץ תוך פחות משנה על ידי כל ספקיות המודלים הגדולות.
דפדפן AI(AI browser)למה עכשיו: דפדפן עם סוכן AI מובנה שגולש ומבצע פעולות בשבילכם. הפך לאחד מכיווני התחרות הכי חמים בין חברות ה-AI השנה.
צל AI(Shadow AI)למה עכשיו: כלי AI שעובדים משתמשים בהם בלי אישור הארגון. הסיכון שהכי הרבה מחלקות אבטחת מידע מדברות עליו כרגע.
וייב קודינג(Vibe coding)למה עכשיו: בונים תוכנה על ידי שיחה עם AI במקום לכתוב קוד שורה-שורה. הפך פיתוח תוכנה לנגיש גם למי שלא מתכנת/ת.
מולטי-אג'נט(Multi-agent system)למה עכשיו: כמה סוכני AI עובדים יחד על אותה משימה, כל אחד עם תפקיד משלו. הכיוון שרוב כלי הסוכנים החדשים נבנים סביבו.

6המילון המלא, א-ת

אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת
א
אלגוריתם(Algorithm)

הוראות שלב-אחר-שלב שמחשב מבצע. AI הוא סוג מיוחד של אלגוריתם, שהחוקים שלו "נלמדו" מנתונים במקום שתוכנתו ידנית מראש.

אג'נט / סוכן(Agent)

מערכת AI שמקבלת מטרה ובוחרת בעצמה אילו כלים להפעיל ובאיזה סדר, בלי שמתכנתים לה כל צעד מראש. לפי אנתרופיק, ההבדל מ"תהליך מובנה מראש" הוא שבאג'נט המודל עצמו מחליט מה לעשות בזמן אמת, לא רק ממלא שלבים שנקבעו מראש.

אימון(Training)

התהליך שבו המודל "לומד" מכמויות ענק של טקסט לפני שהוא זמין לשימוש. אחריו מגיעים כיוונון עדין ולמידה מהעדפות אדם, שהופכים אותו לעוזר שימושי ולא רק למכונת חיזוי מילים.

אימון מוקדם(Pretraining)

השלב הראשון והגדול באימון: המודל לומד לחזות את המילה הבאה על בסיס כמויות ענקיות של טקסט מהאינטרנט וממקורות אחרים. בשלב הזה הוא עדיין לא "יודע" לענות על שאלות כמו עוזר.

אנונימיזציה של נתונים(Data anonymization)

הסרה או מיסוך של פרטים מזהים (שמות, תעודות זהות, פרטי קשר) לפני שמזינים מידע לכלי AI חיצוני. שלב חשוב לפני שמעלים מסמכי לקוחות או עובדים לצ'אט.

אבטחת AI(AI security)

ההגנה על מערכות AI מפני שימוש לרעה: הזרקת הוראות זדוניות, דליפת מידע רגיש דרך שיחות, או ניצול הרשאות שניתנו לסוכן לפעולה במערכות שלכם.

אוטומציה על(Hyperautomation)

כינוי שיווקי לחיבור של כמה כלי אוטומציה ו-AI יחד לתהליך עסקי שלם. המושג עצמו לא מוסיף טכנולוגיה, הוא בעיקר תיאור אסטרטגי לשילוב כלים קיימים.

ב
בדיקת חוסן(Red teaming)

ניסיונות תקיפה מבוקרים על מודל AI כדי לגלות חורי אבטחה או תשובות מסוכנות לפני שמשתמשים אמיתיים ימצאו אותם.

בינה מלאכותית אגנטית(Agentic AI)

הכיוון הכי חם כרגע: AI שמתכנן ומבצע רצף שלבים בעצמו, לא רק עונה לשאלה בודדת. זה גם שינוי טכנולוגי אמיתי וגם אחד הביטויים הכי משומשים בכל מצגת מכירה השנה.

בינה מלאכותית גנרטיבית(Generative AI)

AI שיוצר תוכן חדש (טקסט, תמונה, קול, וידאו, קוד) במקום רק לסווג או לחזות נתונים קיימים. זה השם הכללי למה שקלוד, ChatGPT וכלי דומים עושים.

בינה מלאכותית חוקתית(Constitutional AI)

שיטת אימון שפיתחה Anthropic, שבה המודל עצמו בודק ומתקן תשובות לפי רשימת עקרונות כתובה מראש, ולא מסתמך רק על בני אדם שמדרגים כל תשובה בנפרד.

בינה מלאכותית ילידית(AI-native)

כינוי למוצר שנבנה מהיסוד סביב AI, לעומת מוצר ותיק שהוסיפו לו AI כפיצ'ר בדיעבד. בפועל הרבה חברות משתמשות בזה כתווית שיווקית בלי שינוי מהותי מאחוריה.

בינה מלאכותית ריבונית(Sovereign AI)

תשתית AI שמדינה או ארגון שולטים בה במלואה, מטעמי פרטיות וריבונות, בלי תלות בענן של חברה זרה. נושא שעולה יותר ויותר בשיחות רגולציה ואבטחת מידע ארגונית.

בנצ'מארק(Benchmark)

מבחן סטנדרטי שמשווה בין מודלים שונים על אותה משימה. שימושי להשוואה כללית, אבל לא תמיד משקף איך המודל יתפקד במשימה הספציפית שלכם.

ג
גדרות בטיחות(Guardrails)

כללים טכניים שמונעים מהמערכת לחרוג מהתפקיד שהוגדר לה, למשל לא לתת ייעוץ רפואי או לא לחשוף מידע רגיש, גם אם מנסים לשכנע אותה אחרת.

ד
דאטה לאימון(Training data)

כל הטקסטים, התמונות והקוד שעליהם המודל התאמן. האיכות והמגוון של הדאטה קובעים במידה רבה את איכות ואמינות התשובות שהוא נותן.

דיפפייק(Deepfake)

תוכן וידאו, תמונה או קול מזויף שנוצר ב-AI ונראה או נשמע אמיתי. סיכון תדמיתי, פיננסי ומשפטי שהולך וגדל לארגונים, במיוחד בהתחזות לבכירים.

דפדפן AI(AI browser)

דפדפן אינטרנט עם סוכן AI מובנה שיכול לגלוש, למלא טפסים ולבצע פעולות בשבילכם ישירות בתוך הדפים שאתם פותחים, ולא רק לענות על שאלות עליהם.

ה
הזיה(Hallucination)

כשהמודל "ממציא" בביטחון מלא עובדה, מקור או ציטוט שלא קיימים. לכן תמיד בודקים עובדות קריטיות מול מקור אמין לפני שמסתמכים עליהן.

הטיה(Bias)

כשמודל "נוטה" לתשובות מסוימות בגלל דפוסים בנתוני האימון, למשל סטריאוטיפים. דורש בדיקה מודעת בשימושים רגישים כמו סינון קורות חיים או החלטות תעסוקתיות.

הטמעה וקטורית(Embedding)

ייצוג מספרי של המשמעות של טקסט או תמונה, שמאפשר למחשב "לחפש לפי משמעות" ולא רק לפי מילים מדויקות. זה הבסיס הטכני מאחורי RAG וחיפוש חכם במאגרי מידע.

הלבנת AI(AI washing)

כשמוצר משווק כ"מבוסס AI" בלי שיש בו בפועל טכנולוגיית AI משמעותית, רק כדי לרכוב על הבאזז. שווה לשאול "אז מה בדיוק ה-AI עושה כאן" לפני שמשלמים יותר בגלל התווית.

הסבריות(Explainable AI / XAI)

היכולת, המוגבלת עדיין בפועל, להסביר למה מודל הגיע להחלטה מסוימת. חשוב לרגולציה ולאמון, אבל כשמישהו מבטיח "AI מוסבר לגמרי" כדאי להיות סקפטיים.

הנדסת הקשר(Context engineering)

השלב הבא אחרי הנדסת פרומפט: לא רק לנסח הוראה בודדת, אלא לתכנן מראש אילו מסמכים, זיכרון וכלים "יראה" הסוכן לאורך כל המשימה, לא רק בשאלה אחת.

הנדסת פרומפט(Prompt engineering)

האומנות לנסח בקשה כך שהמודל יבין בדיוק מה רוצים ממנו: הקשר, דוגמאות ומבנה ברור, לא רק שאלה קצרה וסתומה.

הסקה(Inference)

הרגע שבו משתמשים במודל מאומן כדי לענות בפועל, בניגוד לשלב האימון עצמו. זה מה שקורה בכל פעם ששולחים הודעה לצ'אטבוט ומחכים לתשובה.

היטיב אנושי בלולאה(Human-in-the-loop)

עיצוב תהליך שבו בן אדם חייב לאשר או לבדוק כל פלט קריטי של AI לפני שהוא יוצא לעולם. קו ההגנה החשוב ביותר נגד טעויות, וגם נגד אחריות משפטית מיותרת.

ו
וייב קודינג(Vibe coding)

סגנון עבודה שבו בונים תוכנה על ידי שיחה עם AI ואישור השינויים, בלי לקרוא או לכתוב קוד שורה-שורה בעצמכם. המונח נטבע בתחילת 2025 על ידי אנדריי קרפאתי (ממייסדי OpenAI) ותפס מהר מאוד.

ז
זיכרון(AI memory)

יכולת של עוזר AI "לזכור" פרטים על המשתמש/ת או הארגון בין שיחות שונות, כדי לא להסביר הכל מחדש בכל פעם שפותחים צ'אט חדש.

זמן חשיבה(Test-time compute)

כשהמודל "לוקח לעצמו זמן" לעבד ולבדוק לפני שהוא עונה, במקום לפלוט תשובה מיידית. עוזר במשימות מורכבות, אבל מאריך את זמן ההמתנה לתשובה.

ח
חדר בדיקה מבודד(Sandbox)

סביבת עבודה מבודדת שבה סוכן AI יכול "לנסות" קוד או פעולות בלי לגעת במערכות האמיתיות. שכבת ביטחון חשובה כשנותנים ל-AI הרשאות ביצוע.

חלון הקשר(Context window)

כמות הטקסט שהמודל "רואה" ויכול להתייחס אליה בבת אחת, כולל כל השיחה והקבצים המצורפים. חלון גדול יותר מאפשר לעבוד עם מסמכים ארוכים בלי שהמודל "ישכח" את ההתחלה.

חשיבה שרשרתית(Chain of thought)

כשמודל "חושב בקול" וכותב את שלבי ההיגיון שלו לפני התשובה הסופית. משפר דיוק במשימות מורכבות, במחיר של תשובה ארוכה ואיטית יותר.

ט
טוקן(Token)

יחידת הטקסט הקטנה ביותר שהמודל "רואה", בערך חלק ממילה. שימוש ב-AI נמדד ומתומחר לפי מספר הטוקנים, גם בכניסה וגם ביציאה.

טמפרטורה(Temperature)

הפרמטר שקובע כמה "יצירתי" או כמה "שמרן" המודל יהיה בתשובה. טמפרטורה נמוכה מתאימה למשימות עובדתיות, גבוהה יותר למשימות יצירתיות.

י
ידע חתוך(Knowledge cutoff)

התאריך שבו נעצר האימון של המודל. כל מה שקרה בעולם אחריו, המודל פשוט לא מכיר, אלא אם חיברו אותו לאינטרנט או לכלי חיפוש בזמן אמת.

יישור(Alignment)

כלל התהליכים שמטרתם לוודא שהמודל פועל בהתאם לכוונות ולערכים של מי שבנה אותו ומי שמשתמש בו, ולא סוטה למטרות לא רצויות.

כ
כיוונון עדין(Fine-tuning)

אימון נוסף וממוקד של מודל קיים על נתונים ספציפיים, כדי שיתאים טוב יותר למשימה או לתחום מסוים, למשל שפת המותג שלכם.

כלי / קריאה לפונקציה(Tool use)

יכולת של מודל AI "להפעיל" פעולה חיצונית, כמו לחפש באינטרנט, להריץ קוד או לשלוח מייל, ולא רק לענות בטקסט. זה מה שהופך צ'אטבוט פשוט לסוכן.

כרטיס מודל(Model card)

מסמך רשמי שחברת AI מפרסמת על מודל חדש: יכולות, מגבלות ובדיקות בטיחות שנעשו. שווה לבדוק לפני שסומכים על מודל למשימה קריטית.

ל
למידת חיזוק מהעדפות אדם(RLHF)

שלב שבו בני אדם מדרגים תשובות של המודל, וזה "מלמד" אותו להעדיף תשובות מועילות ובטוחות. זה מה שהופך מודל שפה גולמי לעוזר נעים לשימוש.

למידה עם מעט דוגמאות(Few-shot learning)

כשנותנים למודל 2-3 דוגמאות בתוך הפרומפט עצמו כדי שיבין את הפורמט הרצוי, בלי לאמן אותו מחדש.

למידת מכונה(Machine learning)

הענף הרחב שבו מחשב "לומד" דפוסים מנתונים במקום שיתכנתו לו כללים ידנית. AI מודרני, כולל מודלי שפה גדולים, הוא תת-תחום של למידת מכונה.

לואו-קוד ונו-קוד(Low-code / No-code)

כלים שמאפשרים לבנות אפליקציות ואוטומציות בגרירה והגדרה במקום בכתיבת קוד. הרבה כלי AI ארגוניים משלבים אותם כדי שגם צוותים לא-טכניים יוכלו לבנות פתרונות.

מ
מודל בסיס(Foundation model)

מודל גדול וכללי, כמו Claude, GPT או Gemini, שאומן פעם אחת על כמויות ענק של מידע. אפשר לבנות עליו הרבה מוצרים ומשימות שונות בלי לאמן הכל מאפס.

מודל מנומק(Reasoning model)

דור מודלים ש"עוצרים לחשוב" לפני שהם עונים, ומתמודדים טוב יותר עם משימות לוגיות, מתמטיות ורב-שלביות, במחיר של זמן תגובה ארוך יותר.

מודל עולם(World model)

כיוון מחקר חדש: מודל AI שבונה לעצמו הבנה פנימית של איך העולם עובד, לא רק דפוסי שפה. עדיין בשלבים מוקדמים, אבל נחשב לאחד הכיוונים הבאים של התחום.

מודל קוד פתוח(Open weights)

מודל שהמשקולות שלו זמינות להורדה והרצה עצמאית, לעומת מודל "סגור" שנגיש רק דרך API של החברה. משפיע ישירות על עלות, פרטיות ושליטה בנתונים.

מודל שפה גדול(LLM)

מודל AI שאומן על כמויות ענק של טקסט ולמד לחזות את המילה הבאה ברצף. הבסיס הטכני של Claude, ChatGPT, Gemini וכל צ'אטבוט AI מודרני.

מודל שפה קטן(SLM)

מודל קל יותר שאפשר להריץ במחשב או בנייד בלי חיבור לענן. פחות "חכם" ממודל ענק, אבל מהיר, זול ופרטי יותר למשימות ממוקדות.

מולטי-אג'נט(Multi-agent system)

כמה סוכני AI ש"עובדים" יחד על אותה משימה, כל אחד עם תפקיד מוגדר, למשל אחד חוקר, אחד כותב ואחד בודק, בדומה לצוות אנושי.

מולטימודלי(Multimodal)

מודל שיודע לעבוד עם יותר מסוג מידע אחד, כמו טקסט, תמונה, קול ווידאו, ולא רק טקסט. לדוגמה, להעלות תמונה של גרף ולבקש ניתוח שלו.

ממשל AI(AI governance)

מדיניות, תפקידים ונהלים פנים-ארגוניים שקובעים איך, מתי ובאילו הגבלות עובדים ב-AI בארגון. הופך קריטי ככל ש-AI מקבל יותר סמכות לפעול לבד.

מניפולציית פרומפט(Prompt injection)

ניסיון להערים על מודל AI, למשל דרך טקסט נסתר בדף אינטרנט או במייל, כדי לגרום לו לבצע פעולה שלא התכוונתם אליה. סיכון אבטחה מרכזי בסוכנים שגולשים או קוראים קבצים בשמכם.

מחברת מקורות(Notebook)

כלי AI (כמו NotebookLM) שעונה רק על בסיס מסמכים שהעליתם בעצמכם, ולא מתוך הידע הכללי שלו. מפחית משמעותית את הסיכון להזיות.

מפתח API(API key)

קוד סודי שמזהה אתכם מול שירות AI ומאפשר לחייב אתכם לפי שימוש. לעולם לא משתפים אותו בפומבי, ממש כמו סיסמה.

נ
נתונים סינתטיים(Synthetic data)

מידע שנוצר על ידי AI ולא נאסף מהעולם האמיתי, ומשמש לאימון מודלים נוספים או למילוי פערי מידע. חוסך עלות איסוף, אבל עלול להנציח שגיאות אם לא בודקים אותו.

ס
סוכן-משנה(Subagent)

עוזר AI ממוקד שרץ בתוך סוכן ראשי, מטפל במשימת-משנה ספציפית בחלון הקשר נפרד, ומחזיר רק את התוצאה לסוכן הראשי. מונע עומס מיותר על השיחה המרכזית.

סינון תוכן(Content moderation)

שכבת בדיקה שמסננת תוצרים פוגעניים, מסוכנים או לא הולמים לפני שהם מגיעים למשתמש.

סקילים(Skills)

חבילות הוראות ממוקדות שאפשר "ללמד" סוכן AI פעם אחת, למשל איך לכתוב הצעת מחיר בפורמט שלכם, והוא ישתמש בהן אוטומטית בכל פעם שרלוונטי.

ספריית פרומפטים(Prompt library)

אוסף פרומפטים שהוכיחו את עצמם, שמורים ומתועדים לשימוש חוזר בארגון, כדי שכל עובד/ת לא ימציא/ה את הגלגל מחדש בכל פעם.

ע
עוזר AI / קופיילוט(Copilot)

שם נפוץ (כמו Microsoft Copilot) לעוזר AI שעובד לצדכם בתוך תוכנה קיימת. המונח "קופיילוט" עצמו הפך גם למילת שיווק כללית ל"כלי שיש בו קצת AI".

עלות טוקנים(Token cost)

שימוש ב-AI מתומחר כמעט תמיד לפי כמות הטוקנים שנכנסים ויוצאים. פרומפט ארוך ותשובה ארוכה עולים יותר, גם אם התוצאה בפועל זהה לפרומפט קצר וממוקד.

פ
פלטפורמת AI ארגונית(Enterprise AI)

כינוי שיווקי לכלי AI שמותאם לכאורה לצרכי אבטחה, הרשאות ותאימות של ארגון גדול. לא תמיד אומר שהטכנולוגיה עצמה שונה מהותית מהגרסה הרגילה, כדאי לבדוק בפועל.

פרומפט(Prompt)

ההוראה או השאלה שכותבים למודל AI. איכות הפרומפט היא הגורם המרכזי לאיכות התשובה, "זבל בכניסה, זבל ביציאה" תופס גם כאן.

פרומפט מערכת(System prompt)

הוראות קבועות "מאחורי הקלעים" שמגדירות למודל את התפקיד, הטון וההגבלות שלו, עוד לפני שהמשתמש/ת כתב/ה מילה אחת.

צ
צל AI(Shadow AI)

כלי AI שעובדים משתמשים בהם בעבודה בלי אישור או פיקוח של הארגון, למשל הדבקת מסמכים רגישים בצ'אטבוט חיצוני. סיכון אבטחה שגדל ככל שיותר כלי AI חינמיים נגישים לכולם.

צ'אטבוט(Chatbot)

הממשק הפשוט ביותר לשיחה עם מודל AI: שאלה, תשובה, שאלה. ההבדל מ"סוכן" הוא שצ'אטבוט בעיקר עונה, בעוד סוכן גם פועל בפועל.

ק
קופסה שחורה(Black box problem)

הביקורת שמודלי AI גדולים מקבלים החלטות שקשה להסביר גם למי שבנה אותם. רלוונטי כשצריך להצדיק החלטה מול רגולטור, לקוח או ועדת ביקורת.

קלט מחשב(Computer use)

יכולת AI "לראות" מסך מחשב ולהפעיל אותו בעצמו, להזיז עכבר, ללחוץ ולהקליד, כמו בן אדם, כשאין לו חיבור ישיר לתוכנה הרלוונטית. אנתרופיק הכריזה על היכולת הזו לראשונה בקלוד.

קנבס / ארטיפקט(Artifact / Canvas)

מסמך, קוד או קובץ שנוצר בתוך שיחת AI ואפשר לערוך ולהמשיך לעבוד עליו בנפרד מהשיחה עצמה, כמו מסמך חי לצד הצ'אט.

ר
רגולציית AI(EU AI Act)

החקיקה המקיפה הראשונה בעולם שמסווגת מערכות AI לפי רמת סיכון וקובעת חובות שונות לכל רמה. רלוונטי גם לארגונים ישראלים שמוכרים או משתמשים בשוק האירופי.

רשת נוירונים(Neural network)

המבנה המתמטי, בהשראת המוח האנושי, שעליו בנויים כמעט כל מודלי ה-AI המודרניים: שכבות של חישובים פשוטים שביחד מייצרים התנהגות מורכבת.

RAG - שליפה מועשרת(Retrieval-Augmented Generation)

טכניקה שבה המודל "שולף" מידע רלוונטי ממאגר מסמכים חיצוני, כמו מסמכי הארגון, לפני שהוא עונה, כדי שהתשובה תתבסס על עובדות אמיתיות ולא רק על מה שזכר מהאימון.

ש
שקלול / פרמטרים(Weights / Parameters)

"המספרים" הפנימיים שהמודל לומד במהלך האימון ומייצגים את הידע שלו. מודלים "גדולים יותר" הם כאלה עם יותר פרמטרים, לא בהכרח כאלה שטובים יותר בכל משימה.

שקיפות אחראית(Responsible AI)

מטרייה שיווקית שחברות משתמשות בה לתיאור כל מדיניות או פרקטיקה שאמורה להפחית נזק מ-AI. כדאי לבדוק מה בפועל מאחורי הסיסמה, לא להסתפק בשם היפה.

ת
תהליך מובנה מראש(Workflow)

שרשרת שלבים קבועה מראש שבה AI מבצע כל שלב, בניגוד לאג'נט שבוחר בעצמו את הצעדים. לרוב יציב וצפוי יותר, ומספיק ברוב המשימות העסקיות הרגילות.

תוכן שנוצר ב-AI(AI-generated content)

כל טקסט, תמונה, קול או וידאו שנוצרו כולם או בחלקם על ידי כלי AI. יותר ויותר גופים דורשים לסמן תוכן כזה בבירור, במיוחד בפרסום ובחדשות.

תקן חיבור מודלים - MCP(Model Context Protocol)

תקן פתוח שמאפשר לחבר מודלי AI לכלים ולמאגרי מידע חיצוניים, כמו גוגל דרייב, מסדי נתונים או יומן, בצורה אחידה, בלי לבנות חיבור מותאם לכל כלי בנפרד. הוצג לראשונה על ידי Anthropic, ומאז אומץ גם על ידי OpenAI וגוגל.

תגובה זורמת(Streaming)

כשהתשובה מוצגת מילה-מילה תוך כדי שהיא נוצרת, כמו בצ'אט רגיל, במקום לחכות לכל הטקסט בבת אחת. משפר את חוויית השימוש בלי לשנות את התוכן עצמו.

7איך משתמשים במילון הזה בעבודה

הדרך הכי טובה ללמוד מושג היא לא רק לקרוא את ההגדרה, אלא לבקש מ-AI שיסביר אותו לכם בהקשר של התחום שלכם. הנה פרומפט קבוע שאפשר להשתמש בו על כל מושג במילון:

תסביר/י לי את המושג [שם המושג] כאילו את/ה מסביר/ה למנכ"לית תוך חצי דקה: מה זה בפועל, למה זה חשוב, ודוגמה אחת מתחום ה[תחום העסק שלי]. בלי ז'רגון טכני.
טיפ מהסדנה: כשמישהו מנסה "למכור" לכם כלי רק כי הוא "AI-Native" או "Agentic" - תשאלו קודם מה הוא עושה בפועל, לא מה קוראים לו. בדיוק בשביל הרגע הזה נבנתה רשימת "מילים שספקים אוהבים" למעלה.

8תרגיל מסכם - מ-0 לביטחון בשיחה

  1. בחרו 5 מושגים מהמילון שקשורים ישירות לתפקיד או לתחום שלכם.
  2. לכל מושג, הריצו את הפרומפט למעלה בכלי ה-AI שאתם כבר משתמשים בו, קלוד, ChatGPT או Gemini, לא משנה איזה.
  3. סמנו לעצמכם איזה מושג מתויג "שיווקי" הפתיע אתכם הכי הרבה, וזכרו אותו לפעם הבאה שמישהו ינופף בו בפגישה.

9סרטון הדרכה - 5 יסודות ב-AI גנרטיבי, מגוגל

מקור: הערוץ הרשמי של Google - "5 essentials to know about generative AI from Google"

רוצים שהצוות שלכם ידבר את אותה שפה על AI?

בסדנאות ובקורסים של טליה עוברים בדיוק על המושגים האלה, לא כתיאוריה אלא דרך תרגול על הכלים שאתם באמת עובדים איתם.

לתיאום סדנה או קורס
→ חזרה לכל המדריכים